אם תהיתם איך שוחים חתירה או איך שוחים בסגנון פרפר? – המאמר הבא הוא בשבילכם!
קיימים ארבעה סגנונות שחייה, ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו. מאמר זה מטרתו לפרט מעט על היתרונות והחסרונות של כל אחד מסגנונות השחייה, וזאת על מנת להגביר את מודעות המתאמן וכן לשמש לו כמעין מדריך, בבואו לשחות או ללמוד את אחד הסגנונות שחייה.
שחיית חזה
הסגנון שנלמד ראשון ברוב המקומות הוא סגנון החזה. סגנון זה עובד על הכי הרבה קבוצות שרירים בגוף. מצד אחד, קל להתמצא במרחב בזמן השחייה, אולם מצד שני מדובר בסגנון מורכב ביותר מבחינה קואורדינטיבית.
סגנון החזה מומלץ לילדים שחגורת הכתפיים שלהם חלשה והיא משפרת את היציבה ואת המוטוריקה העדינה. יחד עם זאת, בשל התנועה הקשתית של הגב במהלך העלייה מהמים והירידה בחזרה, שחייה זו יכולה לגרום לבעיות בגב התחתון ובחלק העליון של עמוד השדרה, ועל כן לא הכי מומלצת למבוגרים.
אם המתאמן עדיין מעוניין לשחות סגנון זה, עליו להקפיד לעשות את תנועות העלייה והירידה בצורה הנכונה כאשר הראש יוצא ונכנס אל המים, וזאת על מנת להפחית את הסיכוי לפגוע בגב התחתון.
לסיכום: סגנון החזה מומלץ לילדים בשל ההתמצאות המרחבית הקלה בעת השחייה, בגלל שמדובר בסגנון שבונה את התפתחות הגוף בצורה מאוזנת, מחזק קבוצות שרירים רבות בגוף ומשפר את המוטוריקה העדינה של הילד. יחד עם זאת, סגנון זה לא מומלץ מגיל 18 ואילך.
שחיית גב
מדובר בסגנון בריא ביותר שכן הגוף מונח על המים בקו ישר ואין תנועות קשתיות לתוך ואל מחוץ למים. בנוסף לכך מדובר בסגנון הטבעי ביותר עבור בני האדם שכן הראש נמצא כל הזמן מחוץ למים.
סגנון הגב מחזק שרירים רבים בגופנו: בגלל שהגוף מתוח רוב הזמן, שרירי הבטן עובדים שעות נוספות, שרירי הכתפיים- בעיקר בשלב גלגול הכתפיים והוצאתם מהמים, מתחזקים ומתעצבים גם הם וכך גם שרירי הידיים (בעיקר שריר היד האחורית) – בשלב הגריפה. יתרון נוסף של סגנון הגב הוא שיפור היציבה, שכן בזמן שחייתו הגוף נמצא במצב מתיחה, וזאת כקונטרה לתנוחת כיפוף הגב המלווה אותנו במשך רוב היום, בעיקר בזמן ישיבה.
החסרונות של סגנון זה לא רבים, והם קיימים במקרים בהם אנשים לא שוחים נכון את הסגנון, וכך מזיקים לגוף: ישנם אנשים רבים (בעיקר מבוגרים) אשר שוחים עדיין את סגנון הגב הישן: “הגב הקלאסי”.
בסגנון זה שתי הידיים עובדות ביחד והרגליים עושות את תנועת החזה. ביצוע שגוי זה של סגנון הגב מביא לעומס רב על הגב התחתון וכן על הצוואר, ולכן הוא מאוד לא מומלץ. בעבור ילדים, ייתכן שסגנון זה יהיה בעייתי עבורם בשלבים הראשונים של הלימוד בגלל הקושי בהתמצאות המרחבית.
לסיכום: מדובר בסגנון מומלץ מאוד עבור מבוגרים, בעיקר אם שוחים אותו נכון. לא מומלץ עבור ילדים שנמצאים בשלב הלימוד הראשוני.
שחיית חתירה – איך שוחים חתירה?
תהיתם איך שוחים חתירה ואיך סגנון החתירה ביחס לסגנונות שחייה אחרים? סגנון שחיית חתירה הוא הסגנון המתגמל ביותר מבחינה אירובית, בהנחה שיודעים לשחות אותו נכון. טכניקה נכונה תאפשר לשחות אותו לאורך זמן, ובכך יעלה השחיין את הדופק, ישפר סיבולת לב- ריאה, יגדיל את צריכת החמצן המירבית, ויוציא יחידות אנרגיה רבות.
סגנון החתירה הוא הסגנון המומלץ ביותר עבור מתאמנים אשר מעוניינים להפיק מהאימון במים עצימות מקסימלית ובכך לשפר את הסיבולת הגופנית. ידוע הדבר, והרבה טריאתלוניסטים יסכימו, שמדובר בסיבולת שונה. הרבה מאוד ספורטאים שגומעים מרחקים רבים על האופניים או בריצה, מתעייפים אחרי שתי בריכות חתירה.
החסרון העיקרי בסגנון החתירה נראה רק כאשר לומד המתאמן לנשום רק לצד אחד- הדבר מביא לחוסר פרופרציה בגוף, והוא מזיק במיוחד אם מדובר באוכלוסייה צעירה (ילדים) אשר עדיין נמצאים בשלב ההתפתחות הגופנית שלהם.
לסיכום: סגנון החתירה מומלץ ביותר, וחשוב לרכוש את הטכניקה הנכונה, במיוחד אם הספורטאי רוצה להעצים את יכולתו הגופנית ואת סיבולת השחייה שלו, ולשחות למרחקים.
שחיית פרפר
סגנון הפרפר הוא סגנון קשה מאוד, ומעט מאוד אנשים מסוגלים לבצעו מבחינה פיזית. סודו של סגנון הפרפר הוא בתנועת הדולפין הקלאסי ומדובר בסגנון שמצריך קואורדינציה מרובה לצד כוח פיזי.
סגנון זה מרשים במיוחד לצפייה, הוא מחזק קבוצות שרירים רבות, ותורם לעיצוב גוף “גברי”. החיסרון בסגנון זה הוא בתנועה הקשתית של כל הגוף ובעיקר של אזור הגב, ולכן מומלץ שרק שחיין מנוסה וגמיש יגש לבצע סגנון זה.
לסיכום: סגנון שמומלץ לשחיינים מנוסים וגמישים שרוצים להתחזק בעיקר באזור הגב העליון, ושיודעים כבר את שאר סגנונות השחייה האחרים. אין להיכנע לדרישות הילד (הפרפר נחשב לסגנון יוקרתי) וללמדו סגנון זה לפני שהוא מטמיע ומיישם את סגנונות השחייה האחרים.
רוצים ללמוד איך שוחים חתירה? או איך שוחים בסגנון פרפר? הירשמו עוד היום אל –
